גירושין ופרידה: ההשפעה הנפשית על מבוגרים וילדים

גירושין הם אחת ההחלטות הקשות ביותר שאדם יכול לקבל — ובה בעת, אחד המשברים הנפשיים המורכבים ביותר לעבור. אפילו כשההחלטה ברורה ושני הצדדים מסכימים, הגירושין מביאים איתם מפולת של אבדות: אבדן בן הזוג, אבדן המשפחה כיחידה, אבדן הדמיון לחיים שתכננתם, ולעיתים אבדן זהות — 'מי אני אם איני עוד חלק מהזוגיות הזו?'

חשוב לדעת שמה שאתם חווים אחרי פרידה או גירושין הוא לא חולשה, לא כישלון ולא סימן שמשהו 'שבור' בכם. זו תגובה אנושית נורמלית לאבדן גדול. הבנת התהליך הנפשי שמתרחש יכולה לעזור לכם לנווט בו בחכמה ובאמפתיה כלפי עצמכם.

ההשפעה הנפשית על מבוגרים

מחקר הסקירה המקיף של פול אמאטו (Amato, 2000), שפורסם ב-Journal of Marriage and Family ומנתח עשרות מחקרים על תוצאות גירושין, מצא שגירושין קשורים לירידה משמעותית ברווחה הנפשית של מבוגרים: עלייה בדיכאון, חרדה, בדידות ושיעורי תמותה גבוהים יותר. אם כי לרוב הגברים ולנשים יש דפוסי תגובה שונים.

אנשים רבים חווים לאחר גירושין תקופה שנקראת 'אבל על הנישואין' — שהיא ממש דומה לאבל על אדם שנפטר. ישנם שלבים של הכחשה, כעס, מיקוח, עצב ולבסוף קבלה. הבעיה היא שבניגוד לשכול, בגירושין האבל מגיע לפעמים בצורה לא ברורה, כי האדם עדיין קיים — רק הקשר מת.

שלב נוסף שרבים חווים הוא זה של ספק עצמי קיצוני: 'מה עשיתי לא נכון?' 'האם יאהבו אותי שוב?' 'האם כשלתי בתפקיד?' הביקורת העצמית הקשה הזאת היא אחד האתגרים המרכזיים בתהליך ההחלמה, ולעיתים דורשת ליווי מקצועי ממוקד.

ילדים וגירושין: מה המחקר אומר

ההשפעה של גירושין על ילדים היא נושא שנחקר רבות, ולעיתים מוצג בצורה מעוותת בשיח הציבורי. מטה-אנליזה שפורסמת ב-Journal of Psychiatric Research (Jonsson et al., 2020) ובדקה עשרות מחקרים לאורך כ-27 שנה מצאה שאכן ישנה עלייה בסיכון לבעיות נפשיות בילדי גירושין — אך גודל האפקט הצטמצם משמעותית בין 1990 ל-2017, ככל הנראה עקב שיפור במודעות ובתמיכה החברתית.

גורמים שמשפיעים על ההסתגלות של ילדים אינם הגירושין עצמם, אלא: רמת הקונפליקט בין ההורים, הזמינות הרגשית של כל הורה, היציבות הכלכלית, ומידת ההמשכיות בחיי הילד (בית ספר, חברים, שגרה). ילדים שחיים בבית עם קונפליקט גבוה וחוסר שלום בית — גם ללא גירושין — מפגינים לעיתים קרובות קשיים דומים לאלו של ילדי גירושין.

המסר לילדים צריך להיות ברור, עקבי ומותאם לגיל: 'אנחנו לא נשארים ביחד, אבל שנינו אוהבים אותך ונמשיך להיות ההורים שלך.' ילדים שחוו גירושין עם תמיכה הורית מספקת ועם שמירה על קשר טוב עם שני ההורים, מסתגלים לרוב היטב בטווח הארוך.

שלבי ההחלמה הנפשית

ההחלמה מגירושין היא תהליך שנמדד בחודשים ולעיתים שנים, לא ימים. מחקרים מראים שאנשים רבים מדווחים על שיפור משמעותי ברווחתם כשנה עד שנתיים לאחר הגירושין — אבל הדרך לשם אינה ישרה. ישנם גלים של עצב ובדידות, לעיתים ממש כשנדמה שכבר 'עברנו את זה'.

שלב ראשון הוא ייצוב — בניית שגרה חדשה, בפרט אם יש ילדים. שגרה מספקת מסגרת כשכל שאר החיים נראה נזיל. שלב שני הוא עיבוד — אפשר לעשות זאת בטיפול, בכתיבה, בשיחות עם אנשים קרובים. שלב שלישי הוא בניית זהות חדשה — לגלות מחדש מי אתם מחוץ לזוגיות שהייתה.

אחד הסימנים לכך שהעזרה המקצועית נחוצה: כאשר מחשבות על הפרידה מפריעות לתפקוד היומיומי מעבר לחודשיים-שלושה, כאשר מופיעה שימוש מוגבר בחומרים משכרים, כאשר ישנה פגיעה עצמית מחשבתית, או כאשר הילדים מראים סימנים מתמשכים של מצוקה.

כיצד טיפול נפשי יכול לסייע

טיפול פסיכולוגי בזמן גירושין ואחריו יכול לעבוד על מספר מישורים: עיבוד הכאב והאבל, בנייה מחדש של דימוי עצמי, שיפור כישורי ההורות הפרטנית, ולמידת דפוסים חדשים של קשר. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יעיל במיוחד להתמודדות עם מחשבות שליליות חוזרות ועם חרדת עתיד.

גם טיפול הורי — גם יחד וגם כל הורה בנפרד — יכול להיות בעל ערך רב. הוא מלמד כיצד לתקשר בצורה יעילה גם בתוך קונפליקט, ואיך לשמור על הילדים ממרכז הסכסוך. בישראל קיימות מספר גישות וארגונים מקצועיים שמציעים תמיכה ספציפית לתהליכי גירושין, כולל גישור ועוד.

מעל לכל: גירושין אינו כישלון. הוא לפעמים הצלחה — ההחלטה הנכונה והאמיצה לצאת ממצב שלא עבד, ולבנות חיים בריאים יותר לכל הצדדים.

מקורות

• Amato, P. R. (2000). The consequences of divorce for adults and children. Journal of Marriage and Family, 62(4), 1269–1287. https://doi.org/10.1111/j.1741-3737.2000.01269.x
• Auersperg, F., Vlasak, T., Ponocny, I., & Barth, A. (2019). Long-term effects of parental divorce on mental health – A meta-analysis. Journal of Psychiatric Research, 119, 107–115. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2019.09.011
• Chase-Lansdale, P. L., Cherlin, A. J., & Kiernan, K. E. (1995). The long-term effects of parental divorce on the mental health of young adults: A developmental perspective. Child Development, 66(6), 1614–1634. https://doi.org/10.1111/j.1467-8624.1995.tb00955.x