EMDR — עיבוד מחדש של טראומה

יש אנשים שיודעים היטב שהאירוע הקשה כבר נגמר, אבל הגוף שלהם ממשיך להגיב כאילו הוא קורה עכשיו. נהג שהיה מעורב בתאונה נבהל שנים אחר כך מכל צפירה פתאומית. מי שננשך בילדותו על ידי כלב מרגיש את הלב מאיץ בכל פעם שכלב מתקרב אליו ברחוב. לפעמים מספיקים ריח מסוים, רעש או תמונה חולפת כדי להחזיר אדם ברגע אחד אל תוך אותו זיכרון, על כל הפחד שנלווה אליו. בטראומה הבעיה איננה שהאדם זוכר את מה שקרה, אלא שהמוח שלו ממשיך להגיב כאילו הסכנה עדיין כאן ועכשיו. ‏EMDR הוא טיפול שנועד בדיוק בשביל הרגעים האלה. המטרה שלו היא לעזור למוח לעבד מחדש זיכרונות קשים, כך שהם יישארו חלק מהעבר במקום להמשיך להרגיש כמו ההווה.

השיטה פותחה בסוף שנות השמונים על ידי הפסיכולוגית פרנסין שאפירו. היא שמה לב במקרה שתנועות עיניים ספונטניות מפחיתות את העוצמה הרגשית של מחשבות מטרידות, ומה שהתחיל כתצפית אקראית הפך עם השנים לאחד הטיפולים המבוססים בעולם לטראומה. כיום מוסדות בריאות בינלאומיים מובילים, ובהם ארגון הבריאות העולמי ומכון NICE הבריטי, ממליצים עליו כטיפול קו ראשון בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) (National Institute for Health and Care Excellence [NICE], 2018; World Health Organization [WHO], 2013).

מה קורה בפועל

EMDR אינו טיפול שיחתי קלאסי. במהלך הפגישה המטופל מתבקש להעלות בתודעתו זיכרון קשה, יחד עם התמונה שעולה איתו, המחשבה השלילית שנקשרה אליו והתחושה הגופנית שמתלווה. ניקח לדוגמה אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים. הוא יתבקש להיזכר ברגע ההתנגשות, בתמונה שראה מול העיניים, במחשבה "אני עומד למות" ובלב שמאיץ. בזמן שהוא מחזיק את הזיכרון הזה, הוא עוקב אחר גירוי חוזר שעובר מצד לצד. לרוב זו אצבע של המטפל שנעה הלוך ושוב, אבל לפעמים אלה צלילים שמתחלפים בין האוזניים או נגיעות קלות לסירוגין. אחרי כל רצף קצר המטפל עוצר ושואל מה עלה (מחשבה, תמונה, רגש או תחושה בגוף), ומשם ממשיכים. זה חוזר שוב ושוב, עד שהמצוקה שהזיכרון מעורר יורדת באופן ניכר.

יש כאן נקודה אחת שחשוב להבין. החוויה עצמה אינה נמחקת. מה שמשתנה הוא העוצמה הרגשית שלה והתחושה שהאירוע עדיין קורה כאן ועכשיו. אותו נהג עדיין יזכור שהייתה תאונה, אבל הזיכרון יפסיק לתפוס אותו כאילו הכול קורה מחדש בכל פעם שהוא עולה.

התיאוריה: למה זה עובד

ההסבר המקובל נשען על מודל שנקרא עיבוד מידע אדפטיבי (AIP). לפי המודל, יש חוויות קשות שהמוח לא הספיק לעבד עד הסוף ברגע שהן קרו, ולכן הן נשארות תקועות וממשיכות לעורר תגובות כאילו הן מתרחשות עכשיו. הרעיון הוא שהגירוי החוזר עוזר למוח לעבד את החוויה מחדש ולשלב אותה עם שאר הזיכרונות והלמידה של האדם, וכך היא מפסיקה לעורר את אותה מצוקה ומאפשרת להגיע למסקנה חדשה כמו "שרדתי" או "אני בטוח עכשיו". חשוב להדגיש שזה ההסבר שהשיטה מציעה, לא עובדה מוכחת. חוקרים עדיין חלוקים בשאלה אם דווקא תנועת העיניים היא המרכיב הפעיל, או שיש גורמים אחרים שפועלים במקביל. אבל גם אם המנגנון המדויק נותר שנוי במחלוקת, היעילות של הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית נתמכת היטב במחקרים ובהמלצות של גופי בריאות מרכזיים.

איך נראה התהליך

הפרוטוקול המלא של EMDR מורכב משמונה שלבים, אבל בפועל נוח לחשוב על הטיפול כתהליך עם שלוש תחנות עיקריות. בהתחלה המטפל מכיר את הרקע, בונה עם המטופל תחושת ביטחון ומלמד אותו כלים להירגע. אחר כך מגיע העיבוד עצמו, שבו יורדת העוצמה הרגשית של החוויה ובמקום האמונה השלילית נבנית אמונה מיטיבה יותר. בסוף כל פגישה יש שלב סגירה שנועד לוודא שהמטופל יוצא יציב, גם אם העבודה לא הסתיימה. חשוב לדעת שמטפלים שונים ניגשים לתחילת הטיפול בדרכים שונות, בהתאם לשיטה שלהם ולמה שהמטופל צריך.

עבור מי

חשוב לומר כבר בהתחלה שהטיפול אינו מיועד רק ללוחמים או לנפגעי מלחמה, כפי שרבים בישראל מניחים. הוא יכול לעזור בעקבות כל אירוע מטלטל, למשל תאונה, אובדן פתאומי, לידה טראומטית או תקיפה. עם זאת, הראיות המחקריות החזקות ביותר עוסקות בהפרעת דחק פוסט טראומטית. סקירה שיטתית עדכנית שריכזה 29 מחקרים אקראיים ומבוקרים מצאה שהטיפול מפחית תסמיני PTSD באופן מובהק, ביעילות דומה לזו של טיפול CBT ממוקד טראומה שנחשב לסטנדרט, ולעיתים אף עם פחות נשירה ופחות זמן טיפול (Simpson et al., 2025). כדי לתת תחושה של סדר גודל, מחקרים מראים שאנשים רבים עם PTSD חווים ירידה משמעותית בתסמינים אחרי סדרת פגישות, אם כי מידת השיפור משתנה מאדם לאדם (Cuijpers et al., 2020).

יש גם עדויות מבטיחות לשימוש בשיטה במצבים אחרים, כמו פחדים ופוביות (למשל פחד עז מטיפול שיניים), חרדה, אבל מורכב ודיכאון שקשור לאירוע חיים קשה. היא נבדקה גם במצוקה שאינה נחשבת טראומה במובן הקליני אך עדיין מכבידה על היומיום. חשוב לדעת שבמצבים האלה בסיס הראיות קטן ופחות עקבי מזה שקיים לגבי PTSD, ולכן נכון לראות בהם אפשרות משלימה ולא את הטיפול המבוסס ביותר (Cuijpers et al., 2020).

מה EMDR אינו, ומה מגבלותיו

חשוב גם לדעת מה EMDR אינו. הוא אינו היפנוזה, והוא לא דורש מהמטופל לחיות מחדש את האירוע ולשחזר אותו רגע אחר רגע. עם זאת, הוא לא מתאים לכל אדם ולכל מצב. בזמן התפרצות פסיכוטית חריפה זה לא הטיפול הנכון, ובמצבים דיסוציאטיביים מורכבים צריך זהירות רבה והכנה ארוכה יותר. גם אצל מי שהטיפול כן מתאים לו, לא כולם מגיבים באותה מידה והקצב משתנה מאדם לאדם. לכן חשוב לעבור אותו אצל מטפל מוסמך שהוכשר לשיטה, כזה שיודע להתאים את הקצב ולעצור בזמן הנכון.

מקורות

• Cuijpers, P., van Veen, S. C., Sijbrandij, M., Yoder, W., & Cristea, I. A. (2020). Eye movement desensitization and reprocessing for mental health problems: A systematic review and meta-analysis. Cognitive Behaviour Therapy, 49(3), 165–180. https://doi.org/10.1080/16506073.2019.1703801
• National Institute for Health and Care Excellence. (2018). Post-traumatic stress disorder (NICE guideline NG116). https://www.nice.org.uk/guidance/ng116
• Simpson, E., Carroll, C., Sutton, A., Forsyth, J., Rayner, A., Ren, S., Franklin, M., & Wood, E. (2025). Clinical and cost-effectiveness of eye movement desensitization and reprocessing for treatment and prevention of post-traumatic stress disorder in adults: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Psychology, 116(4), 1128–1149. https://doi.org/10.1111/bjop.70005
• World Health Organization. (2013). Guidelines for the management of conditions specifically related to stress. https://www.who.int/publications/i/item/9789241505406