פסיכולוגיה חיובית — מדע האושר, הצמיחה ושגשוג האדם

למה הפסיכולוגיה כולה עסקה כמעט אך ורק בחולי? שנים של מחקר ומאמצי טיפול הוקדשו למחלות נפש, לפגמים, לתסמינים. ב-1998 הכריז מרטין סליגמן, כשנבחר לנשיא האגודה הפסיכולוגית האמריקנית, שזו שאלה שמדאיגה אותו עמוקות — ושהוא מתכוון לעשות משהו בנידון.

מאותה נקודת מפנה נולד ענף שלם: פסיכולוגיה חיובית. לא ככפייה לחשיבה חיובית שטחית, ולא כהכחשת הכאב — אלא כחקר מדעי מיהם האנשים שמצליחים לחיות חיים מלאים, מה מאפשר להם לפרוח, ואיך ניתן לטפח תנאים אלה בכוונה.

מה פסיכולוגיה חיובית אינה

לפני שמבינים מה פסיכולוגיה חיובית היא, חשוב להבין מה היא אינה — כי הבלבול נפוץ.

פסיכולוגיה חיובית אינה 'חשבו חיובי ויהיה טוב'. היא אינה מורה להתעלם מכאב, לדחוק צרות לפינה, או לטעון שהכל בסדר כשאינו. סליגמן עצמו ביקר בחריפות גישות כאלה. המחקר מתייחס ברצינות לכל קשת החוויה האנושית — כולל סבל, אבל, מצוקה.

מה שהיא כן עושה: שואלת שאלות נוספות. לא רק 'מה שגוי?' אלא גם 'מה עובד?'. לא רק 'כיצד להפחית תסמינים?' אלא גם 'כיצד לגדל משמעות, קשר, ועניין?'.

מודל PERMA — חמשת אבני הבניין של פריחה

סליגמן הציג בספרו 'פריחה' (Flourish, 2011) מסגרת תיאורטית שהפכה לאחת ממסגרות הרווחה הנחקרות ביותר בעולם: מודל PERMA. הנה חמשת המרכיבים:

P — Positive Emotions (רגשות חיוביים): לא אושר מתמיד, אלא יכולת לחוות שמחה, סקרנות, הכרת-תודה, תקווה ואהבה. הממחקר: רגשות חיוביים אינם רק תוצר של חיים טובים — הם גם גורם מקדם שיצר חוסן, גמישות קוגניטיבית ובריאות פיזית.

E — Engagement (מעורבות): מצב ה'זרימה' (flow) שתואר על ידי מיהאי צ'יקסנטמיהאי — כשאנחנו כל כך שקועים בפעילות שהזמן נעלם. מעורבות עמוקה אפשרית בעבודה, אמנות, ספורט, שיחה — כל דבר שמאתגר אותנו ברמה הנכונה.

R — Relationships (יחסים): הגורם שמתועד בעקביות כמנבא החזק ביותר לרווחה לאורך חיים. לא כמות — אלא איכות. קשרים שבהם אנחנו נראים, שמועים ואהובים.

M — Meaning (משמעות): תחושה שמה שאנחנו עושים חשוב, שאנחנו חלק ממשהו גדול מעצמנו. משמעות יכולה לנבוע ממשפחה, עבודה, אמונה, קהילה, יצירה.

A — Accomplishment (הישג): הרצון לממש יכולות, להגיע ליעדים, להשתלם. לא כדי לרצות אחרים — אלא כי ההישג עצמו מספק.

פסיכולוגיה חיובית בטיפול

פסיכולוגיה חיובית הביאה עמה כלים קוניקרטיים שמשולבים כיום בטיפולים מגוונים. 'תרגיל שלושת הדברים הטובים' — כתיבה יומית של שלושה דברים שהלכו טוב ביום זה — נמצא במחקרים כמפחית דיכאון ומגביר רווחה לאורך ששה חודשים.

כתיבת מכתב הכרת-תודה והענקתו לאדם שמעולם לא הודיתם לו נכונה נמצאה מהמתערבויות החד-פעמיות בעלות האפקט הגדול ביותר. זיהוי 'כוחות אופי' (character strengths) שלנו — ה-24 כוחות שזוהו על ידי סליגמן וצ'ריסטופר פיטרסון — ושימוש מכוון בהם בדרכים חדשות נמצאו מגבירים משמעות ושביעות רצון.

גישות טיפול כמו ACT ו-CBT משלבות יסודות של פסיכולוגיה חיובית. פסיכולוגים ומטפלים שהוכשרו בפסיכולוגיה חיובית משלבים אותה לרוב עם גישות טיפוליות מוכחות אחרות — לא כחלופה אלא כתוספת.

חשוב לציין: פסיכולוגיה חיובית אינה מיועדת רק למי שחי 'חיים טובים'. מחקרים בחנו את יישום כלים מפסיכולוגיה חיובית עם אנשים שמתמודדים עם דיכאון, חרדה, מחלות כרוניות ושיקום לאחר טראומה — ומצאו שאף במצבים אלו, תוספת של מיקוד בחוזקות, משמעות ורגשות חיוביים משפרת תוצאות טיפוליות.

חוסן ופסיכולוגיה חיובית בישראל

הרלוונטיות של פסיכולוגיה חיובית לחברה הישראלית ברורה. בחברה שחיה בצל מציאות מורכבת — ביטחונית, חברתית, כלכלית — שאלת 'כיצד בונים חוסן?' אינה פילוסופית. היא פרקטית.

מחקרים בפסיכולוגיה חיובית בדקו באופן ספציפי חוסן אצל אנשים שחיים בלחץ כרוני ומצאו שגורמים כמו משמעות, קשר חברתי ויכולת לוויסות רגשי — כולם ניתנים לטיפוח — הם מגנים משמעותיים. זה לא הופך את החיים לקלים, אבל זה משנה את האופן שבו ניתן לעוברם.

מקורות

• Seligman, M. E. P., Steen, T. A., Park, N., & Peterson, C. (2005). Positive psychology progress: Empirical validation of interventions. American Psychologist, 60(5), 410–421. https://doi.org/10.1037/0003-066X.60.5.410
• Seligman, M. E. P. (2011). Flourish: A visionary new understanding of happiness and well-being. Free Press.
• Kern, M. L., Williams, P., Spong, C., Colla, R., Sharma, K., Downie, A., Taylor, J. A., Sharp, S., Siokou, C., & Oades, L. G. (2020). Systems informed positive psychology. Journal of Positive Psychology, 15(6), 705–715. https://doi.org/10.1080/17439760.2019.1639799