פסיכוזה — מדריך למשפחות ולסובבים

המילה 'פסיכוזה' מעוררת לעיתים קרובות פחד ואי-הבנה. עבור משפחות שאחד מיקיריהן חווה אפיזודה פסיכוטית, הזמן יכול להרגיש כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים. ואולם, הבנה ברורה של מה היא פסיכוזה, מה גורם לה, וכיצד מטפלים בה — יכולה לעשות הבדל עצום. פסיכוזה היא מצב רפואי. היא אינה חולשה אופי, 'טירוף', או כשל מוסרי. ורוב האנשים שחוו פסיכוזה — עם טיפול מתאים — יכולים להחלים ולנהל חיים מלאים ומשמעותיים.

מהי פסיכוזה — הגדרה ותסמינים

פסיכוזה היא מונח כולל למצבים שבהם אדם מאבד, באופן חלקי או מלא, מגע עם המציאות. התסמינים העיקריים מתחלקים לשני סוגים:

הזיות (Hallucinations) — חוויות חושיות שאינן מבוססות על גירוי חיצוני ממשי. ההזיה הנפוצה ביותר בפסיכוזה היא שמיעת קולות — קולות שמדברים אל האדם, מעירים על מעשיו, לעיתים מצווים עליו. ההזיות הן אמיתיות לחלוטין מנקודת מבטו של האדם — הוא שומע, רואה, מרגיש — ואין לצחוק עליהן או לפטור אותן.

אמונות שווא (Delusions) — אמונות קשיחות שאינן ניתנות לשינוי גם לנוכח ראיות סותרות ברורות. אמונת רדיפה ('אנשים עוקבים אחרי') היא הנפוצה ביותר, אך ישנן גם אמונות גדלות ('אני בעל כוחות על-טבעיים'), אמונות התייחסות ('התוכנית בטלוויזיה מדברת עלי') ועוד.

מחשבה מבולבלת — קושי לחשוב בצורה הגיונית ומאורגנת, קפיצות בין נושאים ללא קשר, יצירת מילים חדשות, הפרעות בדיבור.

תסמינים שליליים — ירידה בהשפעה הרגשית, הסתגרות חברתית, חוסר מוטיבציה, ירידה בסיגנון האישי. תסמינים אלה לעיתים קרובות פחות 'דרמטיים' מהחיוביים, אך מקשים מאוד על התפקוד היומיומי.

מה גורם לפסיכוזה?

פסיכוזה אינה מחלה אחת — היא תסמין שיכול להופיע בהקשרים שונים. הגורמים השכיחים ביותר:

סכיזופרניה — הסיבה הנפוצה ביותר לפסיכוזה כרונית, משפיעה על כ-0.3–0.7% מהאוכלוסייה העולמית. מדובר בהפרעה שלא ה'אשמה' של האדם החולה ולא של משפחתו. יש לה בסיס גנטי-ביולוגי, והיא מושפעת מגורמי סביבה.

הפרעה ביפולרית — אפיזודות מאניות חמורות יכולות לכלול תסמינים פסיכוטיים.

פסיכוזה ראשונה (First Episode Psychosis) — לעיתים מדובר באירוע יחיד שאינו חוזר. טיפול מהיר ומקיף בפרק הזמן הראשון של הפסיכוזה משפר משמעותית את הפרוגנוזה.

פסיכוזה מושרית חומרים — שימוש בסמים מסוימים, בעיקר קנאביס בריכוז גבוה, אמפטמינים, LSD ואחרים, יכול לגרום לפסיכוזה — לפעמים גם ללא היסטוריה של מחלת נפש.

מצבים רפואיים — גידולים מוחיים, זיהומים, הפרעות אוטואימוניות ומצבים אחרים יכולים לגרום לתסמינים פסיכוטיים. לכן חשוב תמיד לשלול סיבות רפואיות.

חשיבות ההתערבות המוקדמת

אחת התגליות החשובות בפסיכיאטריה של העשורים האחרונים היא שהמהירות שבה מתחיל הטיפול בעת האפיזודה הפסיכוטית הראשונה קובעת באופן משמעותי את הפרוגנוזה לטווח ארוך. ככל שהפסיכוזה נשארת ללא טיפול זמן ממושך יותר (DUP — Duration of Untreated Psychosis), כך גדל הנזק.

פרופסור פטריק מקגורי מאוסטרליה, חלוץ של גישת ההתערבות המוקדמת, הראה שטיפול מוקדם ומקיף בפסיכוזה ראשונה הביא ל-63% הגעה להפוגה תסמינית ו-44% הפוגה תפקודית — תוצאות הרבה יותר טובות מהמודל הישן שבו המתינו עד להחמרה ניכרת.

אם אדם קרוב אליכם מראה סימנים של פסיכוזה — פנו לעזרה מקצועית ללא דיחוי. אל תמתינו ו'תראו מה יקרה'.

טיפול ותמיכה משפחתית

הטיפול בפסיכוזה הוא רב-מערכתי. תרופות אנטי-פסיכוטיות הן לרוב הבסיס — הן מסייעות להפחית את עוצמת ההזיות ואמונות השווא ולמנוע הישנות. אך תרופות לבד אינן מספיקות.

פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית לפסיכוזה (CBTp) עוזרת לאדם לפתח מיומנויות להתמודדות עם קולות ועם מחשבות מאיימות, ולבנות פרשנויות חלופיות. שיקום פסיכו-חברתי — לימוד מיומנויות חברתיות, חזרה לעבודה או ללימודים, בניית שגרה — הוא קריטי לחזרה לתפקוד.

תפקיד המשפחה הוא עצום. מחקרים מוכיחים שפסיכואדוקציה משפחתית — חינוך המשפחה לגבי המחלה, דרכי התמודדות וסימני אזהרה להישנות — מפחיתה משמעותית את שיעורי ההתלקחות ומשפרת את ההיענות לטיפול. משפחות שמבינות את המחלה מגיבות בפחות ביקורת ועוינות, ובכך מספקות סביבה מגנה יותר.

לאנשי משפחה: הדרך לא קלה. טפלו גם בעצמכם. קבוצות תמיכה למשפחות של אנשים עם מחלות נפש קיימות בישראל ויכולות לעזור מאוד.

מקורות

• McGorry, P. D., Killackey, E., & Yung, A. (2008). Early intervention in psychosis: Concepts, evidence and future directions. World Psychiatry, 7(3), 148–156. https://doi.org/10.1002/j.2051-5545.2008.tb00182.x
• Leucht, S., Tardy, M., Komossa, K., Heres, S., Kissling, W., Salanti, G., & Davis, J. M. (2012). Antipsychotic drugs versus placebo for relapse prevention in schizophrenia: A systematic review and meta-analysis. The Lancet, 379(9831), 2063–2071. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(12)60239-6
• Pharoah, F., Mari, J., Rathbone, J., & Wong, W. (2010). Family intervention for schizophrenia. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2010(12), CD000088. https://doi.org/10.1002/14651858.CD000088.pub2